היי רפואה לעם,
במכתב הבא אתייחס לחוויה שהייתה לי מהקורס, בעיקר מהפן האישי.
מקווה שלאט לאט אצא מתבנית כתיבת החיבור שנטמעה בי היטב...
אני כל כך שמחה שיצא לי לשמוע על רפואה לעם ושהגעתי למקום המדהים הזה אשר נטול מימד של רווח חומרי.
מצד אחד יש לי מחשבות כמו - איך אפשר שלא היו מקומות כאלה, הרי זה כל כך ברור שהמציאות דורשת אותם, ומצד שני זה כל כך ייחודי ואמיץ לפתוח מקום כמו זה.
לפני ששמעתי על רפואה לעם הלכתי למפגש היכרות בהיי____, ישבתי בכיתה ומאוד סלדתי מהאווירה. אפשר אולי לומר שבסך הכל מדובר בקורס פסיכומטרי, ושלכן האווירה פחות חשובה כי יש לקורס תפקיד ברור - לגרום לי להוציא ציון טוב. אך לדעתי, אווירה טובה היא הכרחית לא משנה מה המטרה הראשונית.
ברפואה לעם הרגשתי שונה לגמרי. ההבדל באוכלוסייה שהגיעה לשני המקומות היה מורגש ואפשר למצוא לזה גם הסברים אובייקטיבים שלא קשורים לתחושות. המאפיין המשותף למי שנמצא ברפואה לעם כפי שאני תופסת אותו הוא אנשים בעלי כוונות טובות: גם המורים וגם התלמידים.
מרחב חיובי עם שאיפות אופטימיות כשל רפואה לעם, נטול השקפת רווח, יוצר דברים נפלאים, והוא בעיניי המקור להתפתחות נכונה - גם לגוף עצמו וגם לאנשים שבו.
הפשטות של הקורס היא חלק ממה שהופך אותו לכל כך טוב בעיניי. פשטות שנובעת מהבנה של מה צריך באמת ומסלקת את כל השאר, תורמת לכל דבר. בדרך זו הרמה עולה כי מתמקדים בעיקר.
בקורס הכל היה מדוד ומכוון, - החל מהמיקום שקרוב לרכבת, ועד לדפים שמצולמים משני הצדדים, המצגות הממוקדות בלי האפקטים שקונים אנשים בגלל סיבות שטחיות ולא חשובות.
התרשמתי מאוד מהרמה הגבוהה של המדריכים, מהנכונות שלהם לעזור לי תמיד, לענות לי על כל השאלות וללמד את החומר בצורה היסודית ביותר, תמיד הרגשתי בנוח לפנות אליהם והם ענו בשמחה.
בעיקר אני מאוד מעריכה אותך זאב, על ההתמסרות שלך לקורס, לתלמידים, לכל הניהול והארגון של המקום המדהים הזה. כמו שכבר אמרתי לך פנים אל פנים, חשוב לי שתדע שאני לא היחידה שחושבת ככה והכינוי שלך בין חברי הקורס היה סופרמן. אני לא יודעת אם שמת לב, אבל כל פעם כשחלפת על פנינו בריצות בין ההרצאות שאתה מעביר להכנות למבחני רפואה, התלחששנו על זה שאתה סופרמן ואיך אתה מספיק הכל, וכמה מרשים וייחודי מה שאתה עושה.
באופן אישי חווית הלמידה שהייתה לי ברפואה לעם הייתה חוויה מתקנת לשנים לא כל כך טובות בתיכון. הייתי בכיתה של מגמת מחול, בה הבנות היו מאוד תחרותיות אך בצורה מאוד שלילית ופוגעת. השנים האלה סגרו אותי וגרמו לי להכיל בתוכי הרבה דברים שליליים שאני לאט לאט משחררת ממני. רפואה לעם הוא חלק מרכזי בכך. פעם ראשונה נהניתי מהחוויה החברתית שבלימוד, וחשתי חלק מקבוצת הלומדים. הרגשתי אהובה ואוהבת. זה נתן לי הרבה ביטחון לקראת האוניברסיטה, ובכלל בטחון באינטרקציה שיש לי כחלק מקבוצה.
תודה על הכל, אני כל כך מעריכה אתכם על פועלכם, ושואפת להשתייך למסגרות מסוג זה כחלק מכל תחום אליו אפנה. התקבלתי למה שרציתי, שזה בסוף משפטים בבר אילן.
תודה על הכל